<h1>ב"מ קי"ח ע"א</h1>
<h2>דף יד.</h2>
שאלת. טעם נסוך היין והמים, ולמה אמרה תורה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי השנה [ר"ה ט"ז ע"א], אם אמרו בקרבנות שריחם עולה למעלה לרצון לריח ניחוח נאמר במים היורדים למטה לתהום. תשובה. הטעם ביין כבר נסתפק בו הרב המורה צדק ז"ל [מו"נ ח"ג סימן מ"ו] וכתב כי שמע בו טעם מזולתו והוא זה, הנה באדם יש בו ג' כוחות שהרופאים קוראים אותם נפשות והפלוסופים קוראים אותם כחות. והאחד הוא כח טבעי שמשכנו בכבד והוא הנותן כח ההזנה, ודומה בזה לצמח שהוא נזון, והמשובח שבמזונות אצלו הוא הבשר. והכח החיוני משכנו בלב וממנו מתפשט (הרוח) [הכח] בכל הגוף על דרך העורקים הנקראים שנאריס, והוא הנותן החיות, והטוב המשובח אצלו היין כי הוא מחכים הלב ומשמחתו כמו שכתוב [תהלים ק"ד] ויין ישמח לבב אנוש, ואמר רבא בפרק בן סורר ומורה [סנהדרין ע' ע"א] חמרא וריחני פקחין. והכח הנפשיי משכנו במוח, וממנו הם מתפשטים החוש והתנועה דרך העצבים היוצאים ממנו ומחוט השדרה היוצאת מאחורי המוח, וכן החמשה חושים הנגלים הידועים וחושים הנסתרים שהם המדמה והמשותף והמבין וכח השומר והזוכר והמזדכר, והטוב והמשובח אצלו נעימות הקול, והוא השיר שהוא מעבודות שבמקדש כדאיתא בערכין בפרק (יש) [אין] בערכין [י"א ע"א] ובפרק החליל [סוכה נ' ע"ב], ע"כ. ובחרו הבשר והיין והשיר לעבודה, זהו הטעם שנמצא בספר מורה צדק אע"פ שהארכתי בו.
וקודם שאכתוב לך טעם נסוך המים אודיעך שכל הקרבנות אינם באים על חטאת, אבל יש מהם לרצות לשם לקרבה לעבודתו בין ביחיד בין בצבור. ובקרבנות צבור יש מהם (דבר) [כפרה] על חטא כחטאות צבור וכשעירי ר"ח ורגלים שכלם באים לכפרה כדאיתא בפ"ק דשבועות [ב' ע"א], ובפר העלם דבר של צבור כדאיתא במסכת הוריות [ו' ע"א], ואפילו עגלה ערופה על כפרה היתה באה כדאיתא התם בהוריות ובמסכת תמורה פרק יש בקרבנות [עי' כריתות כ"ו ע"א], ויש מהם לרצון כדי שתחול ברכתו יתברך עלינו. על כן נתעוררו רז"ל בשלשה דברים והם העומר ושתי הלחם וניסוך המים שאינם אלא לפרקים ובזמנים חלוקים על מה שמרצים, ואמרו כי הפסח זמן תבואה הוא שעומדת בקמותיה והיא מעותדת לכמה הרפתקי, לפיכך צותה התורה שנביא העומר ונתן הקומץ למזבח והשאר לכהנים כדאיתא במנחות בפרק רבי ישמעאל [ס"ז ע"ב]. ולפי שהוא מרצה על כל ישראל אינו בא משל יחיד. ולפיכך שומרי ספיחין בשנת השמטה היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, ואפילו התנדב היחיד לשמור בחנם אין שומעין לו כדאיתא במסכת שקלים [פ"ד מ"א] ובפרק הבית והעליה
